החלטה בתיק ע"ע 22363-09-11

: | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
22363-09-11
29.11.2011
בפני :
אילן סופר

- נגד -
:
קאנטרי פלורס בע"מ
:
חווה נחמני
החלטה

1.     לפנינו בקשה למחיקת הערעור שכנגדעל הסףובקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד; מאחר והמסכת העובדתית והמשפטית  בשתי הבקשות זהה, נדון בהן יחדיו.

רקע וטענות הצדדים

2.     בבית הדין האזורי בתל אביב  (תיק ע"ב 11628/07), תבעה המשיבה, את המבקשת, אשר עבדה בשירותה כמנהלת פרוייקטים, להשבת מקדמות ששולמו, הפרשות המעביד לפוליסת ביטוח מנהלים וכן לתשלום פיצוי בגין הפסד רווחים בגין גזילת לקוחות.

מנגד, הגישה המבקשת תביעה שכנגד לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה.

בית הדין האזורי (מותב בראשות השופטת אריאלה גילצר- כץ ונציגי הציבור גב' שליסל וד"ר רוזנטל) דחה את התביעות ומכאן הערעור והערעור שכנגד.

3.     ביום 11.9.11 הגישה המשיבה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית דין זה (להלן: "הערעור").

ביום 25.9.11 הגישה המבקשת ערעור שכנגד ולחילופין בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה על פסק הדין  (להלן: "הערעור השני").

המבקשת ציינה בנימוקי הבקשה כי יש לקבלה מאחר שקיים עניין "תלוי ועומד" בבית דין זה וכן כי בא כוחה הודיע למשיבה על כוונתו להגיש הערעור.

4.     ביום 26.10.11 הגישה המשיבה בקשה למחיקת הערעור השני על הסף ובקשה לדחיית הבקשה להארכת מועד.

המשיבה ציינה בנימוקי הבקשה כי הערעור השני אינו עוסק באותם עניינים בהם עוסק הערעור ובשל כך, לא ניתן, בהתאם לתקנות, להגישו כ"ערעור כשנגד", בחלוף המועד להגשת ערעור "רגיל".

עוד ציינה המשיבה כי הערעור השני הוגש בחלוף המועד להגשתו וכי הטעמים שהוצגו בבקשה להארכת מועד אינם בגדר "טעם מיוחד".

5.     המבקשת השיבה לבקשות המשיבה וטענה כי הן הערעור והן הערעור השני עוסקים במערכת יחסי העבודה אשר נמשכו בין הצדדים על החובות והזכויות המשתמעות ממנה ועל כן הם ב"אותו העניין".

עוד טענה המבקשת כי פסיקת בית המשפט העליון ובית דין זה הרחיבה את הגדרת "אותו העניין" אף לזיקה ה"מצומצמת בהיקפה" וכן כי סיכויי הערעור גבוהים.

דיון והכרעה

6.     המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") אשר קובעת:

"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

תקנה 126 לתקנות קובעת:

"תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי הענין, אחרת."

תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ"ד-1984, קובעות כי פגרת הקיץ חלה מיום 20 ביולי עד יום 4 בספטמבר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>